נועה
הוא אוהב אותי, אני יודעת. לפחות הוא מתאמץ להראות לי את זה.
בכל יום בערב כשאני חוזרת מהלישכה מחכה לי זר צבעונים ריחני
בוואזת הקריסטל שקנה לי ליום הנישואין השני שלנו. במשרד הקטן
שלי שממוקם בקומה השנים עשר במגדל עזריאלי (קומה שלמה ששייכת ל
'אורי רוזנשטיין ושו"ת - משרד עורכי דין בע"מ') מול שולחן
הישיבות הקטן, ממש מעל מסוף המחשב, תלויות תמונות שלו בשורה -
מהחתונה שלנו, מירח הדבש, מהתיכון, ותמונה אחת יפה במיוחד
ממוסגרת בעץ במבוק מלא - שלו במדי השוטר הראשונים שלו ביום
גיוסו למשטרה.
אני אוהבת אותו. אבל בזמן האחרון אני מרגישה שמשהו לא בסדר. זה
לא משהו ספציפי, מוגדר, רק אינסטינקטים של אשה שמזהירים אותי
שמשהו קורה מתחת לאף שלי, דברים מהסוג שכל השכנים שלך יודעים
לפנייך, ורק את פתיה תמימה מאמינה שבעלך נשאר עדיין בשריון
העתיק שלו על הסוס הלבן.
גם רמזים קיבלתי בשבוע האחרון - שיחות טלפון מאיזו תחקירנית של
עיתון - 'לואיס' היא קוראת לעצמה, כוסות שמפניה שהתפזרו להן
בבית בלי סיבה, ואפילו תחפושת מוזרה שמצאתי מונחת במגירה שלו
מתחת לגרביים ולגופיות - חליפה כחולה צמודה וגלימה אדומה.
וולגארי! שלא לדבר על הלילות הארוכים בהם הוא לא חוזר הביתה
"במסגרת התפקיד".
אתמול החלטתי לשים לזה סוף. צלצלתי לאפרתי, ידיד שלי שעוסק
בחקירות פרטיות ובזמנו הפנוי הוא עוזר לי לפתור פה ושם תיקים
מסובכים (אני בתמורה עוזרת לו לא לפחד ממס ההכנסה) ובקשתי ממנו
לבדוק מקרוב מה קורה עם אהוב ליבי.
לואיס
אני לא מאמינה שזה שוב קורה לי. תמיד אותו סרט מחדש. אמי
הזהירה אותי כל הזמן עוד מאז שהייתי בת 16 שלא ליפול לזרועותם
של הגברים הלא נכונים, אבל אני מצליחה לאכזב אותה כל פעם מחדש
ותמיד מתאהבת באלה שאי אפשר.
בהתחלה היה את ההוא שבמשך שנתיים הבטיח ש"עוד חודש זה יסתדר
ואז נעבור לגור ביחד" עד שגיליתי שהוא הומו שמנהל חיים כפולים
וזרקתי אותו לכל הרוחות, אחר כך היה את ההוא שהיה קשור לעולם
התחתון וכמעט זרקו אותי לכלא בגללו, ועכשיו - גיבור על בכבודו
ובעצמו - ביום לובש מדי שוטר והולך להציל את העולם, ובלילה
לובש את התחפושת המצחיקה שלו ושוב הולך להציל את העולם. וזמן
בשבילי בקושי יש לו. חשבתי שהתאהבתי באיש אחד אבל מסתבר
שהסכיזופרניה שלו חמורה ביותר - כבר חודשיים שאני מנסה לכתוב
עליו כתבות בעיתון המקומי שאני עובדת בו, אבל הוא - יש לו
קשרים בדרגים שמעלי והוא תמיד מצליח איכשהו לסדר שהמבצעים
הנועזים שלו בחליפה הכחולה אדומה המצחיקה שלו עם הגלימה
המתנפנפת בחסות החשיכה - ייוחסו דוקא לשוטר הנחמד קלארק. לפני
כמה ימים התקשרתי אליו הביתה (הוא אף פעם לא גילה לי את המספר
אז השגתי אותו בעצמי - עיתונאית או לא?) וענה לי קול נשי. יכול
להיות שהוא נשוי נוסף לכל??? מתאים למזל המחורבן שלי. ממש זוג
משמים אנחנו - לואיס הכתבת המתוסכלת וקלארק השוטר - גיבור על
מפוצל אישיות.
קלארק
הולך לי קלף משוגע. לפני כמה חודשים פגשתי את לואיס - עיתונאית
יפהפיה שדלוקה עלי, ואני מצליח לסובב אותה די בקלות. לואיס
מנסה כבר כמה זמן לכתוב עלי בתור איזה גיבור על ואני מושך קצת
בחוטים ככה שהכתבה יוצאת כאילו עשיתי את כל העבודות האלה
במסגרת תפקידי במשטרה. רק מאז שפגשתי אותה הספקתי כבר להתקדם
פעמיים בתפקיד וגם קיבלתי הצטיינות מהצ'יף - הרב ניצב.
אשתי לא יודעת עליה בכלל. היא עסוקה מעל הראש בתיקים המשפטיים
שלה ואין לה ממילא זמן בשבילי או בשביל עצמה - היא בחיים לא
תעלה עלי. וגם אם כן - אין לנו ילדים, מקסימום נתגרש, לי זה לא
אכפת יותר מדי, ובטח גם לה לא. אבל בשביל שזה לא יתחיל לגרור
אותי לבתי משפט וכאלה אני קונה לה בכל יום זר פרחים - שיהיה
לרגשנית הזאת משהו להיתלות בו בלילות שאני לא נמצא.
אין מה להגיד. אני המלך החדש של השכונה.
אפרתי
לא הייתי כל כך מאושר מאז התחתנתי עם אוולין - גם היא ילידת
הכוכב שלי קריפטונייט. אני חי בכדור הארץ כבר כמה שנים ואף אחד
חוץ מאשתי לא גילה את הסוד שלי. פה קוראים לי ירוחם אפרתי,
חוקר פרטי. את כל פעולות-הצלת-העולם הנועזות שלי מייחסים
בעיתונים לאיזה שוטר דביל אחד, קלארק, אבל מבחינתי זה אחלה -
סיפור כיסוי בשבילי. אין לי ראש לכל החשיפה הזאת. מה שכן עיצבן
אותי זה שהדביל התחיל לתפוס גובה. לפני כמה ימים קיבלתי טלפון
מנועה אשתו של הדביל שחושדת בו שהוא בוגד בה ומבקשת ממני לעקוב
אחריו. כמובן שהסכמתי - נועה הרי דואגת לי פה ושם עם החשבונות
בנק שלי, אז יצאתי למעקב. גיליתי שהדביל משתמש בי כאמצעי להשיג
את לואיס - הכתבת מ"כל העיר" שלמדה איתי בכיתה. המסכנה מאז
ומתמיד נפלה ברשתם של גברים לא סימפטיים שניצלו את תמימותה,
והוא אפילו לא מספר לה על אשתו. אז הלילה עשיתי את המעשה -
שתלתי לו כמה קילוגרמים מכובדים של חשיש בארונית שלו במשטרה
בזמן שהוא יצא לבלות עם לואיס באיזה בית קפה בעיר. הוא בטוח
שאשתו חושבת שהוא רודף אחרי פושעים במדי שוטר, אבל נועה כבר
יודעת - היא קיבלה ממני שלשום דו"ח ממצאים מהמעקבים שלי. זהו -
כל מה שנשאר לעשות זה לחכות לבוקר לשעה שהרב ניצב יתייצב
בתחנה. על השולחן כבר מחכה לו הודעה אנונימית על שוטר שסרח. סך
הכל אני מחויב לדווח עליו מתוקף תפקידי - חוקר פרטי או לא?
ובערב אקח את אוולין למסעדת יוקרה, ואחר כך נעוף לנו סתם כך
מעל הבתים ונעשה אהבה ואני ארגיש כמו גיבור. | 