החיים מכניסים אותי לתרדמת ארוכה
מתעוררת מחלום של בית, ללא מוצא
מחפשת דלת
הדלת נעולה
אימא, תני לי יד,

אני ילדה.

באותו הלילה, כל כך קשה להירדם
הדמעות חונקות בחדר
לא נשאר לו על מה להילחם
אני בת 7, ולא מספרים לי את האמת
כולם יודעים,
אתה מת, אתה כבר מת.

מכניסים לתוך ארון, ונועלים
ערן לא יקום, ענברי לא תבין.


הוא במקום טוב אומרים לך.
ואת מאמינה.
למה לשקר לה? למה לשקר לילדה?



חושבים,
היא עוד תסלח לנו
היא עוד תסלח
אבל ערן, ערן לא יסלח
הוא לא יכול, הוא לא ישכח.

הוא בן עשרים, לא סיפרו לו את האמת
ועכשיו הוא מת. הוא כבר מת.




מכניסים אל המיטה, ומכסים.
נכנסת לתרדמה של רגשות ללא מילים.
רגעים אחרונים,
שהספקתי לחיות.