אתה מביט בעיניה
והיא כה שלך
מחייכת
עוצמת עיניים
מסמיקה
מחזיקים ידיים
בגשם הראשון
מביטים מהחלון
הולכים ביחד לישון

פזמון:
אבל זה לא קורה
זה לא באמת
אתה כל-כך רוצה אותה
היית מת
והיא של מישהו אחר
והכאב לא עובר
וזה כואב זה שורף
זה בוער

הייתם מטיילים
לאור הירח
מאושרים עד אין-סוף
על כל פרח שפורח
היית נותן לה חייך
אילו חשקה בם נפשה
היית סופר דקות כמו ילד
בין פגישה לפגישה

פזמון:
אבל זה לא קורה...

ואין מה לעשות
האהבה היא כזאת
ונשאר רק לבכות
ולטבוע בדמעות
ונגמרו התירוצים
ואין יותר תשובות
הן זולגות
כואבות
שורפות בוערות

פזמון:
אבל זה לא קורה...






נ.ב. אם יש מישהו שמוכן להלחין את זה, אני מוכנה לשיר את זה.