במסע שלי הביתה
תלויים דברים רבים,
כמו משיכת מכחול בתוך
העיר המפויחת
אני בקו 5 -
מתפתלת ברחובות
ושותפיי זרים
ומתחלפים.
צמודה אל השמשה
שערי מתבדר
ברוח המזגן
שמעלי
עיני צופות משתוקקות
אל כל מה שבחוץ.
והנה הוא
האיש המנגן
שאינו יודע
כי אני אורבת
ליופיו
מדי ערב,
עומד זקוף באמצע
הפסאז' המטונף
גבוה מעל כל זה,
נחוש להעניק
את היותו
במלוא צליליו,
שרירי ומענג;
מזכיר לי איש אחר
ביבשת אחרת
שאהבתי-
נוכח ונעדר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.