בחדר שלי לא מתים ילדים
אם הם נולדים,
הם גדלים,
יפים ונשגבים
מעל כל הרפש הזה
והבכי היחיד שנשמע
גווע מול פטמת האם המרגיעה.
ובחוץ רוחות אחרות
מטלטלות את הבתים,
הבוגונוויליה מתפתלת
מאיימת לקרוע את
בשר הקירות.
ואתה רחוק מפה
מפתה בזרות האצילית שלך,
ואני מתגעגעת לריח
המתוק מוזר שנשאר
בקצות אצבעותיך
אחרי שהשקטת את גופי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.