המורה מאוד אוהבת את הילד הרוסי
שמבין עברית מאוד עמוק, באופן הבסיסי
שאומר שלושה עשר דפים, כזאת ולא אחרת
ומדקלם את השירים שכתבה רחל על הכנרת
ואומרת לאימי ביום הורים שוב המורה
שבנכם ילדון חביב ופוטנציאל לו עד זרא
והיא כלל לא מבינה מה רוצה שאר הכיתה
ומדוע זה אני דווקא קרבן של השיטה
ולהבא תשתדל, היא מבטיחה בהן צידקה
להשגיח שלא יאונה לי רע בהפסקה
ואולי אני צריך בכלל גננת או שמרטף
שיטפל בדכאון וינגב לי את האף
שישכיב אותי לישון עם שיר ערש של זימה
כי אחרת שיר של הרס וחלום מלא אימה
ברוסית ישנו פתגם שאת תוכנו לא אצטט
והוא אומר שגם לכלב מגיע רגע האמת
וגם הוא שואף לעצם יבשה בקערה-
כך אני בסתר מתפלל למותה של המורה