שרה לבון / מקום יפה |
היא זרחה ועיניה כשקד, עדינה ורכה, עורה לבן וצח.
הוא מביט בא ואומר לה מילים יפות,
כאילו לראשונה היא מצליחה לנשום, היא מצליחה לחיות.
רק שלא יגמר לעולם הרגע הזה,
אם הוא יגמר היא תפגע כל כך שהיא לא תחזיק מעמד.
אז מה אם הוא לא מובן לה וקצת מטורף,
זאת בדיוק ההזדמנות שחיכתה לה,
זה מה שסיפרו לה לפני שנים...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|