אני הפרח הצומח
עולה מתוך האדמה
העץ העומד עירום
אחרי שלכת איומה
האור המחמם הכל
בקרני השמש החמה
חודר עמוק אלייך
אל תוך הנשמה.

חלום שאת חולמת
ומוצאת בו נחמה
האיש המחפשך
לכל אורכה של יממה
ולבסוף מוצא אותך
כשאת מרחפת עירומה
בין עננייך הלבנים
את מעופפת בדממה.

וכשלפתע את צוללת
ושוב נישאת למעלה
את ממש כמו פעימה.
לעומתך נופל הגשם
בכבדות ארצה
טיפות טיפות לאדמה.

ומה איתי?
אני הפרח
אשר באמצע השממה
מרווה את צימאונו
בדמעות שאת מזילה
עמוק בתוך הנשמה.


12.08.2001