זרע מציץ גבעולו אל אור רקיע
תכול,
אם חובקת תינוק בחום אהבתה.
וילד קטן מתעורר באמצע הלילה
יושב במיטה ושר לעצמו בשקט
בחושך, כשכולם נמים...
דרורים בדממת טרם שחר בעלוות
פוצחים ברינת שירי בוקר עליזים
ופני הארץ עטופים זכות וטל חרש
משנתם נעורים,
איילת-השחר זוהרת צופיה שם
במרחקים מאירה ואוהבת
וקרן אור ראשונה מאופק מזרח
מתחילה צובעת עולמנו במכחול
אלוהי
פרח פותח גביעו לגמוע בוקר אביב
צלול
מחייך לכולם טללי שמחה וטוהר,
ובקיץ אמא אדמה בקועה צמאה,
חרוצות סדקים פניה ו... הנה מגיעים
גשמי ברכת הסתיו ומרווים ומרווים,
אמא אדמה נהיית כלילת יופי צעירה
בשומת ריחות רעננים, מצמיחה חיים
חדשים, מחייכת קורנת שמחתה לאבן
לצמח ולעץ, לחי לאדם ומלאכי מרום
טיפת ענן רוחפת שוברת אור לרסיסים -
קשת מרהיבה מזהירה שמחתה בשמים.
תלמידים מברכים מורם בשמחת מבטים
אחרי החופש, מחייכים מאושרים לראות
חיוכו - חיוך שמחה מציף מחבק אותם.
נערה, כולה רוגשת מסמיקה שנער
מזמין אותה בפעם הראשונה...
חתן וכלה שלובי ידיים זורחים בחופתם
נוסקים לב אל לב
אל גן אהבתם
משורר שכלכך נכסף לכתוב שיר שכולו
נוטף ונוטף שמחה, נטף שירו על נייר
(וזה מה שיצא...)
בחוץ קר, השמים מתרוקנים עלינו
מטרים מטרים
זה עושה כזו שמחה בלב לאפות לחם
ולשתות תה חם עם דבש ליד התנור -
פשוט שמחת אדירים כזו שגם הברקים
חוגגים, רוקדים זוהרים לבן צח ורועמים
שמחה
שמחת אלהים שחזה בריאתו מבראשית
מראשית ועד אחרית, וברא את שחזה
באור אהבתו המופלאה
נפח רוחו באדם בשמחה וברך כל שעשה -
ושמחת לב משכים קום לעבודת בוראו
מהולה בשמחת אלוה לבניו ובנותיו
האהובים.
ואין שמחה נפלאת יותר משמחת
הלל יה
אם רק נאמין - נתמלא נרוה אותה
נקיה מכל דבר אחר זולתה -
אושר מאיר אינסופי
לעד
|