כרתו בוסתנים, כרמים, פרחי-שדות
לרגלי גבעות מבעירות בשקיעה
על כחול ים  

טמאו בשפכים 'ירקון' קדום מתפתל
נשפך לחוף זהוב,
שחפים צחורים מלקטים מזונם ב-
חירייה

הפריחו בנו 'מגדלי בבל' מבטון זכוכית
ומתכת, קוביות קוביות נעדרות נשמה,
שתי וערב מרחו פסי זפת שחורה ואת
נחש נתיבי-איילון הנפתל לכל אורכה,
ואינספור קופסאות מתכת מתנעות
תקועות מצפררות...  
וממעל כדגל נישאת פטריית עשן פיח
לתפארת.

וברחובות מהלכים צלמי 'אדם וחווה'
מכסים עלי תאנה על פניהם, ומבטי
'קיינים' ממששים מפלחים כל תמים
ותמימה, מבלי אות בוער במצחם...

ויש מוכנים לפתוח ליבם
לקול המהלך בגן מצפונם
וקורא להם -
איכה? איכה? איכה?