ריח המדבר הוא, הבדידות בערב חם
אבק סופות החול, שוקע אט ונעלם
תעתועי צבעים באופק, מול להט ושקיעה
פסיעות עפות ברוח, חולף עוד רגע שהיה
ריח המדבר הוא, חום בלב של אכזבה
זיכרון של רגש חי, אשר נמוג כמו אשליה
בין גבעות של חול, רך וחם חודר לנשמה
כוסה כל שביל וכל סימן לדרך שהייתה
ריח המדבר הוא, לילה בו קפאה תקווה
קור של נצח שאבד, מגע הקסם של שנאה
מול ירח מתנשא, וכוכבים אשר לרוב
מבט חודר שמיים, נשבע יותר לא לאהוב
ריח המדבר הוא, תעתוע בוקר של זריחה
חמימות קלילה נושבת, נמוגה לה אט הצינה
זכר יום חדש מגיע, כל שהיה מזמן נמחה
הולכות רגליים הלאה, הרחק מרגע הבגידה
ריח המדבר הוא, אש מציתה שורפת בחומה
צוהריים מול גלגל של אש, אין מסתור אף לשניה
כשלו עיניים מול מראה, נווה מדבר או הזיה
כלל לא חשוב, הגוף כבד, זעה ויובש בנשמה
ריח המדבר הוא, ריח של בדידות וחום
רוח המדבר סוחפת, מפיצה שברי חלום
חולות מדבר רכים, בנשמה שורטים עד תום
דרכי מדבר נעלמות, נווה מדבר או פי התהום
|
