עפה בריק.
ביני וביניהם - מחיצה.
הם רואים אותי,
אני רואה אותם.
שולחת אותות.
לפתע,
נשלח לעברי חץ בוער,
ואני מתנפצת לחתיכות קטנות
שמתפזרות להן בריק,
ואין שם אף אחד שיחבר אותי חזרה.
לפתע מגיחה יד מבעד למחיצה,
יד בכפפה לבנה.
והחתיכות נמשכות אליה כאל מגנט.
נוצרת תבנית -
זאת לא אני
אלא שלד מתכת מוגן מפני הכל.
גם מפני חיצים בוערים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.