אודי ברוך / היא והוא |
הוא אהב את שתיקתה ברגע של דמיון
הוא הלך בתוך ליבה ראה החזיון
כשצלילי הלב נגעו בפתח הנשמה
הוא רצה רק לחבק לשים ידו בתוך ידה
היא חייכה במבטה ועולמו הואר
היא קראה לו בקולה והעולם לו שר
לקראתו הלכה בשביל עיניה שוחקות
במבטה ראה הוא את כל החלומות
הוא שתק הוא לא אמר גדול היה הסוד
מיני קדם לקראתה שלחו אותו לצעוד
הוא ראה את הנולד את שיכול להיות
הוא ראה גם את הרע ואת המלכודות
היא רצתה את מקומה אך לא את הנכון
היא חשבה שלהיות זה כוח הרצון
בתוכה הרגישה אך היא לא הבינה סוד
לא לשמוע לא לראות רק לצדו לצעוד
הוא רצה אך לא יכל לתת לה את הכל
גבו נשא את אילוצי ומכאובי אתמול
הוא הלך אחרי ליבו בוטח בתקווה
האמין עמוק בפנים באור האהבה
היא רצתה והוא חלם ומבטם נפגש
הוא סער את הקיים והיא גופה נרעש
רחש כחש ומריבה נטעו את זרע רע
בדממה צועקת נרמסה האהבה
אור נרות הלב אשר בחלונם כבה
משמיים רוח עז הביאה יום סופה
עוד תזרח השמש וגם פרי יבשיל
היא והוא לא יחד יצעדו בשביל
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|