[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עצמי עצמי
/
מסע נפש

בכור נפשה

רעיונות מתנגשים
בנפש -
מתחלקים
מתפזרים
מתנגשים
מתחלקים...


בבוסתניה

מאבדת את שבילה  
בבוסתניה -

שואפת ריחות בשומים
טועמת פריים
גומעת עסיס
לרויה
שוכבת על העשב הרך למרגלות עצים פורחים
ורדים ורודים ואדומים ולבנים מחייכים לשמש,
צפורים מפזזות זמירות בין עלים ובדים

טובלת עצמה בצלילי פלגים שוטפים קוצפים
זורמים מצטלצלים בסלע
קולעת יסמינים ועלי תאנה לנפשה העירומה
והאור נשפך עליה מבין צמרות מתנדנדות ברוח
לוחשות לה סוד...
בלילות מבטת למעמקי יקום כחול עמוק מנוצץ
מסתורי, מקשיבה בדממה למנגינת כוכבים
פלאית של בראשית

לא רוצה לצאת את בוסתניה
בשומים מענגים כלילי עדנה
ורוך ויופי
וצלילים
וסוד
משכרים חושיה
משתוקקת רק לזון עיניה
להיסחף במגעי חושיה
להתבשם לטעום לגמוע כשיכורה
ולחלום חלומות חלומות
חייה

בקטורת

מתמכרת לקטורת
בשמיה
מערבבת בצמחי סם
שמגדלת בגינתה

מרחפת
כפרפר מסומם
מעופף בקטורת
בוסתניה


הזויה

הוזה להאמין
שהגיעה לגן האושר
הקסום,
המופלא
מכל

ושוקעת
שוקעת
במעמקי
הזייתה


פלמנקו

בשמלת שני מבהיקה
יוצאת לבוסתן
בליל ירח כסוף

מתנופפת ברגליה וזרועותיה
החשופות
מרחפת לצלילי מיתריה וקצבם
במחול חושני גובר סוער מסתחרר

מעצימה סחרורה עוד ועוד
ועוד...

ונופלת אפוסת כוחות
מעולפת
מרוקנת


לבדה

נשארת
לבדה
מתעצבת עצבונה
שוקעת במקוה עצב
של דמעותיה

מתגברות
כמעיין
מתוכה


צועניה

במחשכי כוכיה
בליל חרמש אדמומי
חד כתער
מקטרת עשן גיצי-תשוקתה
שואפת חזרה לריאותיה
לתוך כוכי לבה
החשוכים


בפינת היצירה

אוחזת רומח חד
מנייר מתכתי
שגלגלה והדביקה
בפינת-היצירה
עם חברותיה

מנפנפות דגלים
שגזרו וצבעו יחדיו:
ירוקים צהובים אדומים
מקושטים באלפי אלפי
נצנצים צבעוניים
זוהרים

אוחזות לוחות קרמיקה שעשו בתנור
שחרטו בהם ססמאותיהן
באותיות עגולות
כסופות מבהיקות
מתוחכמות
שנונות -
מחזיקות אותם מעלה מעלה
נישאים לשמים

שבעות
מחייכות
שלובות ידיים
מדושנות שמחתן
בוטחות בחילן
מופגנות
לכל העולם


והגיעו ימים

... חולפות השנים...
והגיעו ימים,
והן טובלות בכסת דמים
מגרדות פיח תופת
מורחות ססמאות באותיות
אדומות מדם
ושחורות ממוות
מנופפות ברוחן את הדגלים
מתריסות בכל הכיכרות
בכל במה

אוחזות באותם כידונים  
ורמחיםחדים מנייר מתכתי
לוחמות
מסתערות
נגד אוייבן -

אביר האור
הצחור
הנצחי

מוטרפות שקיקה
חולנית
לנצחו...


באויר

והאויר
נהיה ספוג
רעל ,
רעל אקטיבי
שניטף
ונספג
בנפש -
מתחלק
מתפזר
מתנגש
מתחלק...

והנפש
שואפת
רעל
שניטף
וניטף
לתוכה
לרוויה -
רובצת
למרגלותיו
בבוסתניה
ובתיה
המורעלים


שמיה

שמיה האדימו מדמה,
התהפכו באדמתה וליבתה הרותחת
שמבעבעת בתוכה,
מנוצנצים  
חורים שחורים
בנפשה
בוקעים מעיניה

מאירים עולמה באור
שחור
מורעל


חלומותיה

והיא חולמת ובונה בחלומה
כל פעם
עולם חדש
צובעת בצבעים
חדשים
ורובצת בתוכו

מחפשת דרכה
במבוכיו
לפרוץ
החוצה
אל האור


אל האור

אל האור
שמחכה
לה
באהבה ללא גבול
שתחזור אל
שבילה
שנטשה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מצורע/ת!

פרובוקטור.


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/10/04 20:41
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עצמי עצמי

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה