את דנה פגשתי לראשונה כשמירו, החבר הכי טוב שלי מהצבא, אסף
אותי למסיבה של מכר משותף. היא ישבה במושב הקדמי בסמוך לנהג
וכשנכנסתי לאוטו קשה היה להתעלם ממנה. היא מהבחורות האלו שלא
משנה אם הן נכנסות לחדר, עוברות לידך ברחוב, או סתם קמות
מהשינה, הן ישר מאירות את האזור.
"היי, אני דנה", היא אמרה בחיוך חושף שיניים לבנות ובריאות
להפליא. במשך כל הנסיעה הגנבתי אליה מבטים דרך המראה הצדדית
ובכל פעם שתפסה אותי נועץ בה, הייתה מחזירה אלי חיוך מבין ואני
הייתי מסיט את המבט בביישנות קלוקלת. היא שתי רמות מעלי, חרצתי
בלי היסוס, באמת בחורה מדהימה לכל הדעות ועוד ג'ינג'ית, כמו
שאני אוהב. חיכיתי שיגיע הרגע שבו נצא מהאוטו, כדי לוודא שהיא
גם כוסית. כי אתם יודעים, כשבחורה יושבת, אי אפשר לגמרי לבדוק
את מצב התחת. אבל אל תתפסו אותי ככה שטחי, אני דווקא חושב שאחד
כמוני חייב, באיזשהו מקום, להתפשר על בחורות, אני מודע לעצמי,
אבל תמיד מהדהד לי המשפט ההוא של אבא שלי בראש: "היום יש לה
קצת תחת, מחר יש לה שלושה כאלו כאלו כאלו". אבא שלי איש טוב,
אבל כנראה שאחרי 30 שנה של נישואים, גם לך כבר קצת נמאס לראות
את הפרצוף של אשתך, שלא לדבר על לאהוב את מה שאתה רואה. ככה זה
כשמתפשרים.
מירו מחפש תחנה ברדיו ומתביית על גלגל"צ. "זה שיר טוב", אני
מנסה להיראות מבין ומגניב עוד מבט חטוף למראה, כדי לבדוק את
ההשפעה שיש לזה על דנה.
אחרי נסיעה של 20 דקות, בהן אחת לשני דיווחי תנועה מירו שיחרר
לאוויר העולם את המילים "אידיוט", "מה הוא עושה?" ו"אישה",
הגענו. מירו מרביץ אותה בחניה מהירה ואחרי שדנה יוצאת מהרכב
אני מגלה שיש חדשות טובות וחדשות רעות. החדשות הרעות הן שהיא
גבוהה ממני, שזה לא דבר נדיר בהתחשב בעובדה שאני כולה 1.67
מטר. החדשות הטובות הן שאין לה תחת. זה גם משהו.
הבעיות הפילוסופיות האלו מוצאות את דרכן להפריע לשלוותי, בדרך
כלל, בשעות הקטנות של הלילה - מה עדיף, שהיא תהיה גבוהה ממני
בלי תחת, או נמוכה ממני עם תחת? יפה אך שמנמנה, או כוסית עם
שפם? לא חשוב, העובדה שהיא גבוהה ממני ביאסה אותי. והיא יפה,
כמה שהיא מדהימה והשיער הג'ינג'י הזה, אני לא יכול להתכחש
לעובדות, הטבע האיר לה פנים.
עד אותו היום, לא נראה לי שהתחלתי עם מישהי שגבוהה ממני, גם
מהסיבה שרוב הבנות לא ממש מתלהבות מלצאת עם מישהו שנמוך מהן.
זה לא שאני יצור או משהו, רוב הבנות חושבות שאני ממש חמוד
וידידה שלי אפילו קראה לי פעם 'אפרוחון חמודון', אבל בדוגרי,
נמאס לי להיות חמוד, אני רוצה להיות אותו שרירי מסוקס שכל
הבנות נופלות שדודות לרגליו במכון הכושר.
אז איפה היינו? אה, כן, בדנה. אז באותה המסיבה התחלתי איתה
והיא, כמובן, שלא יכלה לעמוד בקסם האפרוחי שלי ונענתה לחיזורי.
אני זוכר איך שבדייט הראשון שלנו טיילנו בחוף הים וכל הזמן
קיוויתי שהיא תדרוך על חולות שנשקעים יותר, כדי לצמצם את הפרשי
הגבהים. אהבתי אותה והיה לנו טוב, אבל באיזשהו מקום, במשך כל
שלושת החודשים שיצאנו יחד, הפריע לי שהיא גבוהה ממני, הרגשתי
מין אי התאמה גופנית. ראבאק, אם היא הייתה מתנמכת באיזה 8 ס"מ,
מפסיקה לצמיתות ללכת עם נעליים שהסוליה שלהן מגיעה לעובי של
שני דיסקים כפולים ומורידה קצת מנפח השיער, זה היה יכול להיות
מעולה.
אבל עכשיו אני כאן, בבית החולים. איזה נהג משאית שאיבד שליטה,
התנגש במכונית שדנה נהגה בה. כבר שבוע שאני בא לבקר אותה, יום
יום. היום הרופא הודיע לנו שהיא לא תוכל ללכת יותר, שאת כל
החיים שלה היא תצטרך להעביר בכיסא גלגלים, 'נזק בלתי הפיך',
הוא אמר. כשאני חושב על זה עכשיו, היא אולי תהיה יותר נמוכה
ממני כשהיא בכיסא גלגלים, אבל כבר עדיף שהייתה נשארת גבוהה, כי
פחות פאדיחה להסתובב איתה.