|
מציירת נפשי
את עצמה
מורחת עצמה
בוץ
וזפת
באצבעות
שרופות
בשדות אחו
פרחים
מחייכים -
נשטפת
לבה לוהטת
ממעמקיה
בוערת
כיסופים
בשבילי
סתיו,
לבדה
לאורך
גדות
חייה
אל
האינסוף
מתבוננת
בערפילי כנרת
כחלחלים
בשחר
טובלת
גומעת טוהר
בדממה
מציירת נפשי
את עצמה
על פני שכבות צבע
שלא יבשו
שומרת
לעצמה
אינספור ציוריה
לא מפסיקה לצייר עצמה
מחדש
ולו לרגע
|
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.