שיר שכתבתי לסבתא, אמנם עצוב, אבל זו דרך החיים ומתחילים
להרגיש סוף...
תודה לרועי אוסורוביץ על העיבוד היפייפה שהוא הכין לי...

---------------------------------------------------------------------------

שעת לילה מאוחרת
בלוז בוקע מחלון השכנים
וסבתא אומרת
שהיא גומרת את החיים

בחוץ יורד קצת גשם
שמשרה על כולנו קצת דיכאון
וסבתא אומרת ש-
היא רוצה ללכת לישון

חדשות השעה שתיים- עשרה נגמרו
ועכשיו יש פרסומות
אמא במטבח מזמרת
שיר עצוב של אלטון ג'ון

אני מביט בסבתא
שעוצמת עיניים ומדברת לעצמה
היא בטח חולמת על
ימים יפים של ילדותה

פ:  יום אחד אנחנו כאן
    יום אחד נהיה בצד שלה
    יום אחד נבכה על הזמן
    שחלף לו ועבר

    יום אחד נביט סביב
    וניעצב על ימים אבודים
    ונתנחם בילדים,
    הם לפחות מאושרים...

חתולים מיוחמים מייללים מלמטה
אפופים באי- תקווה
גם הם כמונו בוכים על הזמן שאבד
ועל החוסר באהבה

סבתא לא מפסיקה למלמל
אמא במטבח לא מפסיקה להשתעל
"זזים לישון?" אחי שואל
אני עונה: "יאללה בוא נתקפל"

בדרך אל החדר אחי אוחז בי
מביט על סבתא בשתיקה
אני אוחז בו וליבי כבד לי
מנגב בסתר עוד דמעה

אמא בורחת מהכל
מכינה אוכל למחר
סבתא נרדמת על הכסא שבסלון
וחולמת על הזמן שעבר...

פ:   יום אחד אנחנו כאן
     יום אחד נהיה בצד שלה...