באש קרבות ומלחמות,
ישלח היד נפש אל נפש,
כמו שחור אל מול לבן,
במלחמת אוהבים.

חייל עכשיו צועד,
ולבסוף מת, בצד הדרך,
גם אני אפול על חרבי,
בבוא הזמן.
פרש לבן ניצב עתה, אל מול צריח,
לעת ערב,
קורא למלכתו, שתחזור אליו.

הרץ ירוץ בזריזות,
כמו להגן על כבוד המלך,
ויעביר לו מסר בהול מהחזית,
חומות החיילים כמו מנסות להגן על הכתר,
אך בחומה כבר מתגלים כמה סדקים.

המלך מקיים עכשיו, התיעצות בסתר,
ההגנה הכי טובה היא התקפה.
הוא מנסה לרמוז, שיעלה עוד יום,
יהיה בסדר,
צריך יותר מכדור טעון להרוג אהבה.

חייל צועד כמתאבד,
הוא לבדו עושה את הדרך,
גם אני אפול על חרבי,
בבוא הזמן.
פרש לבן ניצב עתה, אל מול צריח,
לעת ערב,
יקרא למלכתו ושוב ישוב ריקם.