ערן גפני / זכרונות בארבע עונות |
בחורף
את ברקים מבזיקים בשמים שחורים
כשערותייך לפנים
מאירים לרגע קט
את גלי לבי הסוער.
אני זוכר אותך
באביב
עת מרבדי פרחים מבדחים
גורים קטנים
והשמש מאירה כחיוך קטן ששלחת לי,
ברגע של חסד.
אני זוכר אותך
בקיץ
עת הבל נשימת העולם כבד
וזכרון מבטך הקר
החותך דרכי ולא רואה דבר
חורך את יישותי.
אני זוכר אותך
בסתיו
עת הבהובים של ירוק
מאירים נירים אפורים ויבשים
ממש כמו זכרון ידידותך מאיר
ימים הנשרכים לאיטם לתום השנה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|