|
שנים של היסטוריה נכנסים לי לראש
אין לי עמדה ואין לי מה לדרוש
געגועים מנפחים את השביזות מורידים את החיוך
וכל כולי עתוף בטונות של ליכלוך
חושב עליה והיא מחכה שאבוא היום
רגע של נוחות נראה כמו רגע של חלום
לקחו לי את הזהות לקחו לי את הצורה
אפילו המחשבה שבראשי לא ברורה
יום יבוא זה ייגמר
יותר פה לא אשאר
אזרוק חיוך ואפרד
ולא תהיה לי סיבה יותר לפחד |
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-כן.
-ומתי הוא ימות
מזה לדעתך?
אפרוח ורוד
ואמנון ז'קונט,
בעוד דו שיח
מדהים על תבונה
ורגישות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.