החושך מהבהב.
איזה צרוף יפה של מלים
אני כותב עכשו.
החושך מהבהב
ואני נגעתי בך היום,
חשוקה שלי.
המגע החוזר שלך קטף מלבי
מלה ובנה שיר.
2.
אני מתפעל מן העצים
היופי בהם הוא יופי פנימי,
השירה בהם משתקת.
צמיחת הצמרות השקטה בלילה
נוטעת בי מחשבות.
אני עומד לפעמים פעור-פה
מול יפי הבריאה.
3.
הנפש שלי חולמת להכנס.
את לא יכולה לחוש
את כאבי היפי שלי,
הם כוססים בי כמו רימה.
הרוח השקט בחוץ עומד עלי,
עומד עליך,
רק הפנים מדברות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|