|
נשברה בי הרוח
לאלף רסיסים
חלקם צלל אוקיינוס
לא ישובו אף פעם
מרביתם סחפה הרוח
למנוחה בקצות עולם
המעט שעוד נותר
הפקדתי למשמרת
אולי יהיה בם צורך
בטח לא עכשיו
עכשיו הגיע זמן
לשלוח רסן
לאבד עניין
לתת לעצב מקום בנשמה
אולי יבוא הבכי
והוא אסיר, נמלט
עננים בגובה רב
בוהים בי באימה
אני לפיד בוער
אין מהם צינה
הם נבראו ברגע
להסתיר את החמה
שהלכה לעולמה
לכן הגיע רגע
לשלוח רסן
לאבד עניין
לתת לעצב מקום בנשמה
אולי יבוא הבכי
יציע נחמה
נשברה בי הרוח
לאלף רסיסים
אני פזור שטוח
מלחך לי שורשים
זכרם שכוח
שבריר שנייה אחרון
אשלח בו רסן
אאבד עניין
לעצב כבר מקום נכבד
לארח בכי מר
שיותיר רק שאלה
אתה הולך או בא |
|
|
בא אלי איזה
פנטומימיאי אחד
עשה לי תנועות.
עכשיו לא הבנתי
מה הוא רצה אבל
כשהוא פתח את
הפה בצורה הזאת
0 נתתי לו
למצוץ. מה אגיד
לכם, מוכשר.
באמת מוכשר,
עובד יפה עם כל
הגוף. אפילו
קראתי לשלי
שתסתכל, אולי
היא תלמד ממנו
כמה דברים.
החבר של שלי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.