ארז מן / 31.12 |
בחצות ודקה היתה כבר אחרת.
ואני התמלאתי נוזל.
כאותו ארון
בו טמנתי את המת
על תכריכיו.
והוספתי חול מלוא הארון
שלא יזוז המת
על תכריכיו.
וגם תיקווה
שלא יהיו עוד כאלה
דקות לחצות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|