צרה צרה / יום השואה |
כבר נגמר לנו מה להגיד
אז אתה פוררת את פרק ידי הימני
והשמאלי כווץ לאגרוף
האגרוף שחפן את הקפה.
סדורות עמדו לנגד עינינו
קוביות סוכר זולות
להמתיק את הכאב שבשתיקה.
אך אתה בחרת לפורר
ואני בחרתי מועקה -
הרי נזכור
ערימת חולצות לבנות מידה 1
היו זרוקות על הרצפה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|