אלון המפקד מתפרץ למטבח בסערה. "טבח חנוכה!!!"
טבח מבוהל מזדרז לצאת מאחורי אחד מהמדפים המלאים במצרכים.
"המפקד, כן המפקד."
מפקד: "טבח חנוכה, אתה יודע איזה מקרה חמור מאוד קרה היום?"
טבח: "המפקד, לא המפקד."
מפקד: "כמידי בוקר אני מגיע לארוחת הבוקר, לוקח צלחת שם קצת
גבינה לבנה, קצת צהובה קצת לחם, לוקח
            ביצה ו..." (משתתק)
טבח: "ומה המפקד?"
מפקד: "ואין ביצים!"
טבח: "אין המפקד?"
מפקד: "אין! טבח חנוכה, אתה יודע איזה יום היום?"
טבח: "יום שלישי?"
מפקד: "היום יום חג היום טבח חנוכה. חג אורים, שלושת הרגלים.
סוכות, חנוכה ופסח..."
טבח: "המפקד, האמת היא שחנוכה הוא לא חלק משלושת הרגלים המפקד.
החג השלישי זה שבועות המפקד."
מפקד: "אני ביקשתי ממך שיעור בחגים ומועדים טבח חנוכה?"
טבח: "לא המפקד."
מפקד: "זאת הייתה שאלה רטרואקטיבית טבח חנוכה!"
טבח: "רטורית המפקד."
מפקד: "אני ביקשתי ממך שיעור בתורת הנאומים? לא! ביצים ביקשתי
ממך. ביצים!"
טבח: "אבל אין ביצים המפקד."
מפקד: "אני רואה בשתי עייני שאין ביצים ונשאלת השאלה איפה
הביצים שלי?!"
טבח: (מנסה לכבוש את הצחוק) "לא יודע המפקד."
מפקד: "ביצים זה מצחיק אותך, אה? אתה רוצה שלחיילי צה"ל,
צבא..." (עוצר)
טבח: "הגנה לישראל."
מפקד: "אל תקטע אותי! אתה רוצה שלחיילים שלי, שנמצאים תחת
פיקודי שלי לא יהיו חלבונים וחלמונים
            בגוף ושיישברו להם עצמות באמצע הקרב, בחזית?!"
טבח: "למען האמת סידן זה מה שצריך בשביל העצמ..."
מפקד: "אני ביקשתי ממך שיעור בזואולוגיה? שתוק!!! אני נותן לך
עכשיו ריתוק לשבוע ואם אני עוד אגלה
            שזה באשמתך שאין ביצים... בוא נגיד שאני במקומך
הייתי שומר על הביצים שלי טוב טוב."
המפקד יוצא מהמטבח.
מפקד: "ס', מי מביא את הביצים לצבא?"
ס': "תנובה?"
מפקד: "רגע..." (מהמהם האוטו שלנו גדול וירוק...) "...מביא הוא
לתנובה ביצים וחלב. בסדר, עכשיו תשיג
            לי את תנובה בטלפון א.ס.א.פ!"
ס': "כן המפקד."
המפקד בחדר משוחח בטלפון.
מפקד: "שלום זה תנובה? כן, יופי. את מביאה ביצים לצבא? איזה
בסיס? בסיס צאלים. כן, אני צריך לפנות
            ליוסי? כן, בסדר."
יוצא מהחדר.
מפקד: (צועק) "מי זה יוסי?!!!"
ס': "יוסי מהביצים?"
מפקד: "יוסי מהביצים."
ס': "הוא לא נמצא כאן."
מפקד: "אז איפה הוא?"
ס': "אנא ערף, בבית אולי?"
המפקד מטפס על הג'יפ הקרוב.
מפקד: "בוא ס', נוסעים. ותביא מג"ב."
הבית של יוסי, חוליית מג"ב צרה על הדלת. המפקד דופק בדלת בעזרת
אגרופיו. יוסי פותח את הדלת באיטיות ויוצא חצי רדום לבוש עדיין
בבגדים תחתונים כשהוא רואה את מה שמצפה לו מחוץ לדלת הוא נרתע
לאחור בבהלה. המפקד מצליח לדחוף יד ולהכנס לפני שיוסי סוגר את
הדלת.
מפקד: "יוסי!" (דעתו מוסחת על-ידי ערימות על גבי ערימות
קרטונים מלאים בביצים שממלאות את החדר.)
           "יו, כמה ביצים!"
בינתיים חיילי המג"ב פורצים לחדר וצסתערים על יוסי שמוטח
לרצפה, נכפת ברגליו ובידיו ואקדח מוצמד לרקתו. מספר מג"בניקים
בועטים בו ליתר ביטחון.
מפקד: "יוסי, אני נותן לך הזדמנות אחרונה להסביר את כל הביצים
האלה."
יוסי: "זהם הוויצים סלי."
מפקד: "תדבר ברור!"
יוסי: "וי לאו יוול! וורכים וי ול הורצוף!"
מפקד: "דדון, תרים קצת ת'רגל שלך."
יוסי: "זה הביצים שלי!"
מפקד: "יוסי, זה הביצים של צה"ל. אל תשקר עליי, זה לא יהיה לך
טוב. אתה יודע שלגנוב ביצים מצה"ל זה
            עברה פדרלית שהעונש עליה הוא מוות על-ידי כיתת
יורים? תירה בו דדון."
יוסי: "אל תירה, אל תירה! זה באמת הביצים שלי1 אני אוהב ביצים
וחלב אז ביקשתי מתנובה שיתנו לי את
         המשכורת על העבודה שלי בביצים ובחלב. זה מה שאני
אוכל כל הזמן, באמת. באמת!"
מפקד: "אם ככה אז איפה כל הביצים של צה"ל? למה לחיילים שלי לו
היו היום ביצים בארוחת הבוקר?"
יוסי: "חנוכה, אני בחופש. חוצמזה איזה יום היום?"
מפקד: "שלישי."
יוסי: "בכלל לא מביאים ביצים ביום שלישי, רק בראשון וברביעי."
מפקד: (מנסה לחשוב רגע בעזרת אצבעות ידיו)  "ראשון, יש ביצים.
שני, אין. שלישי אין, רביעי יש. וואלה,
           אתה צודק. טוב, ח'ברה תשחררו אותו. אבל לפני זה
תיקחו לו את הביצים. זה חולני להחזיק כל-כך
          הרבה ביצים."
יוסי: (צורח) "לא את הביצים האלה!!!"