|
בטעם האתמול המר
אתה זורע מילים,
איברים מרוסקים לא ישוקמו בהבל פה.
החזר לי את הלילה,
את ההתפלשות בדומן החמלה העצמית,
את הדמעות הגדולות, המזכות.
דמותך משתקפת בכל טיפה,
מתגלגלת ונקוות
אל שלולית התקווה המתנדפת
למרגלותיי. |
|
|
הם קראו לי
סוציומאט בצבא,
סוציומאט! אז
כן, אני שונא את
כולם, ואוקי,
כששאלו על הדף
"הדבר שאני הכי
רוצה עכשיו"
כתבתי "לשכב עם
בחורה או לשתות
כוס קפה" אבל
קדימה, נו, אני
לא מזה מתאים
לחיל הים?
אני, בוכה בחשכה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.