לבד כשביחד,
כשביחד
לבד.
אתה בשבילי היית הכל,
והיום אתה אף אחד.
היינו שניים,
היינו אחד,
קצת שונים, המון דומים.
אני חייתי לאהוב
אך אתה לא אהבת חיים.
היינו שניים,
היינו אחד,
ועכשיו השתנית
לאן האופי שלך אבד??
מה שהיה ביננו נכחד,
ושנינו יודעים גם עכשיו
שאתה משתגע ונאשר מפוחד
תולה את שנינו על וו,
והוא חד,
וכל אחד תלוי בנפרד,
הכאב שלנו שוב מאוחד,
מה שהיה ביננו היה מיוחד?!?!?!
אבל גם זה כבר לא משנה,
כי אתה משתנה,
ואני
פה
חולמת
לבד.

אומנם אני חיה בחלום וחולמת על המציאות הלא מוכרת לי,
אבל אתה חולם על החיים ובמציאות אתה מת מבפנים.
אני חייתי לאהוב, ואתה לא אהבת חיים.
עכשיו, אני חיה בשביל כלום,
ואתה, חי בשביל הכל.
והכל בשבילך זה פתאום חומרני ושיטחי,
והכלום בשבילי זה בעצם הכל,
אך אצלי זה עולם סנטימנטאלי וריגשי.