פחדים
נקטפים
נארזים אל תוך צלופן אדום מרשרש
מהודקים בסיכת בטחון לבטן שלי
מבפנים
ככה שאף אחד לא יראה
שאני מפחדת.

ואז אתם מחייכים
נושפים עליי עשן ומחכים לשריפה גדולה
ואני דועכת לאט לאט
בלהבה סגולה.

שם של מחלה או שם פרטי?
כבר ברור לי
רק מנסה להגיד
שכל הזמן הזה ידעתי
ששמתם לי רגליים
במשך כל השנים
ולא חיפשתם דלתות אחוריות
פשוט יריתם לי בבטן
ממש בלי לחכות.

הכל משתקף במים
כבר שבוע ירח מלא
העיניים בוהות בריקנות מהולה דמעות
בוהות בירח, והשפתיים שותקות.

מי שאמרתי לו יודע
למה לא מצאתם מכתב
כי הם זרעו בי מחלה שלא נמצאת בלקסיקון
ושום רופא עם תעודות לא ירפא
פחדים תמימים נקטפו, הבשילו תחת אור ירח
התעוותו תחת ירח מלא
והוא, מצידו, לא אכפת לו בכלל
חייך חיוך עצל, גיחך בקול עייף
פיהק פיהוק גדול, שאב כמה כוכבים לפיו
הלילה התפוגג והוא בשמש התחלף.

אתה יכול לומר שגם אתה חולה
אתה יכול לומר שלא נפגשנו מעולם
והעיניים האלה, העצובות, וודאי לא מוכרות לך בכלל
ואז לחתוך בנשימה אחת את מה שאני מנסה לומר
לדחוף את הראש שלי עמוק אל תוך המים
אני אצלול בתוך העבר
אחנק מהמראות
תמונות יחזרו ויכאבו כמו אש
בכל מקום שבו נכוויתי כבר
היד הקרה שלך תמשש
ואתה תחפש פצעים שנפערו למין חיוך
תזרה עליהם מלח במקום סוכר

ואני אשאר שם בפנים, במים, אצמיח זימים רקובים.
לא אצליח לחזור ולנשום אוויר כמו פעם.