ג. ירדן / גבול הזכרון מטושטש |
דמותך נמחקת, באים ימים של שקט.
השירים שנשמעים ברדיו מסממים את הנשמה,
כבר לא יכולה להיזכר בנגינתך האחרונה.
הפה והלב שווים, וכבר אזלו החיוכים,
נרטבו החלומות, והדמעות כבר יבשות.
שוב, דממה עוטפת,
והדממה אתה יודע, לפעמים היא גם חונקת,
והחנק, הוא שמביא את הדממה...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|