|
(מוקדש לאישה היפה ביותר) 
היום, נלך לחפש צדפים. על חוף הים.
אני מבטיח לך שנמצא רבים.
חלקם בחול, חלקם
שטים עם הגלים.
וחוזרים למצולות.
היום, נבנה ארמון גדול
עתיר בחומות ומגדלים.
נחפור ונקים ונתיז מי ים
עד שנקים עיר גדולה. משתרעת
ממשטח המים למרבץ החול.
היום, אכסה את גופך בחול
חמוקי ירכייך עלומים
פסגות שדייך מבצבצות
כמו מגדלים נשגבים.
תלולית גופך תתרומם מולי
ורק אני אזכור ואוקיר את היפעה.
יפתי הקטנה. פרח נוי נאדר.
אני יושב ובוחש לי בחול.
בוהה וחולם ורואה את דמותך.
את המבט של עינייך.
כיצד את אוחזת בשיניך את
שפתך התחתונה.
סוף הקיץ, 2003 |
|
|
למה תמיד זה
קורה לי?!?
למה?!!?
הבן של מרפי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.