הייתי ילדה, אפילו פחות.
כבר לא אוהבת לכתוב על עצמי אבל שווה לנסות
חשבתי שההוא זה הכל והכל זה ההוא
אבל גדלתי וההוא כבר עזב
ולבי כבר מזמן מתוקן וממזמן שוב שבור
והחיים ממשיכים ועבר, ונגמר והזכרונות...
כולם כבר טובים
הנה אני פה חיים שלמים עברו
וההוא זה אתה
שיושב פה מולי
ונשוי
ואבא
ושוב רוצה אותי
יש לי אידאולוגיות
וערכים חשובים
אני מאמינה בשוויון באהבה ובערך החיים
ואני לא מאמינה בלהכאיב
אז למה ואיך
יצא ששוב כואב
אהבה זה דבר שנגמר או שעוברים
ואפשר לאהוב שוב במשך החיים
אבל זה לא נגמר, זה לא עובר
זה רק
דוהה
עד שנשברים |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.