דידי בר / דיוקן עצמי |
בוחנות בראי את פרצופי בדייקנות שאין כמוה
תחילה העיניים,
הבורקות, ספק משמחה ספק מעצב.
שפתיה הבוהקות, האדומות כדם מצקצקות
כאשר היא מסתכלת על שפתיי שמזמן לא
עלה עליהן חיוך אמיתי.
כתפיה החלקות מצטמררות כמעט למראה
לובן כתפיי וצווארי שלי.
שערה תופס את עיניי
שהרי הוא נופל כמבלי לשים לב
על כתפיה בחבלים מפותלים ומוזהבים.
מנסה היא לראות אז לנפשי
וכשלא מצליחה
ידה כותבת אז
דיוקן עצמי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|