|
בתוכי אישה.
ילדות נמוגה אט אט
ועמה כאבים מתחלפים
עת הייתי תמימה
כאבתי נופים
ומים כשמיים משתקפים
וכעת חדשה,
כואבת אני אובדן ימיי ולילותיי
ילדות ישנה ונדנדה חורקת
מתמזגות ברחש
צילי העצים
ולחישת ההרים לי
וכמיהת האובדים.
השתיקה את לילותיי מרעישה
ילדותי אשר נמוגה
מתפוגגת שוב
ובתוכי אישה.
|
|
|
ואז, כששאלו אתי
מה אני עושה,
עניתי:
כותבת סלוגנים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.