New Stage - Go To Main Page


לשטן קוראים גרשון ויש לו אוזניים כאלה מחודדות כמו של מיסטר
ספוק מ"מסע בין כוכבים" הדור הישן. יש לו גם קרניים כאלה קטנות
אבל הוא אומר שהן יגדלו לפחות בעוד 5 ס"מ עד סוף הקדנציה שלו.
בעצם הוא בכלל היה צריך להיכנס לתפקיד רק עוד חודשיים-שלושה
אבל השטן הקודם, שבמקרה היה גם אבא של גרשון, מת בטרם עת, שזה
בעצם כמו להגיד במלים אחרות שאלוהים זרק אותו לקיבינימט.

באלוהים אני לא מאמין. גם בשטן לא האמנתי עד שפגשתי אותו.
אספתי אותו טרמפ בדרך חזרה מהבאולינג אחרי שהקפצתי שני חבר'ה
מהצוות הביתה. הוא היה לבוש במדים של חיל האוויר עם תג כזה
שחור שעליו מוטבע "גרשון שמיר - שטן".
לא האמנתי לו שהוא השטן למרות הקרניים, עד שהוא הסכים להראות
לי איך הוא גורם לתאונת שרשרת בצומת מגידו של 3 מכוניות
ומשאית, וכל זה בלי לצאת מהאוטו - רק בעזרת ביס קטן מהשרביט
שלו שעשוי מרציפן.

אחר כך גרשון אמר לי שהוא מוכן לתת לי או 3 משאלות או משאלה
אחת פלוס חיי נצח, שזה דיל חדש שנכנס ממש עכשיו, וכל מה שאני
צריך לתת לו בתמורה זה את הנשמה שלי וסיגריה.
סיגריות לא היו לי וחוץ מזה אני לא מהפראיירים האלה שימכרו את
האמא שלהם ככה סתם ועוד בלי להתמקח, אז התווכחתי אתו קצת ובסוף
סגרנו על חיי נצח, שתי משאלות, ושנתחלק בקופסה חצי-חצי
(למרות שהפסקתי לעשן לפני שבועיים - כי איך לעזאזל אני אמור
להעביר חיי נצח שלמים בלי כמה שאכטות פה ושם).

לקחתי ביס מהמרציפן-שרביט שלו, ישבנו על סיגריה באוטו שלי,
והדבר הבא שאני זוכר זה את עצמי מתעורר באוטו על השוליים של
איילון, בקבוק קורונה ביד שלי ולידי ישנה בחורה יפהפייה שאין
לי מושג מה שמה. ניסיתי להעיר אותה במשך חמש דקות, וכשלא
הצלחתי הוצאתי אותה מהאוטו ונסעתי הביתה.

למחרת בבוקר קמתי מהמיטה עם הנג-אובר מטורף שלא עבר גם אחרי
שלוש כוסות מים ושני דוקסימול-פורטה-פלוס, אבל בהרגשה פנימית
מצוינת.
אחרי מסדר בוקר מדוקדק על הדירה נסעתי לבסיס להודיע שאני עוזב.
הקצין שלי ישי עשה כאלה פרצופים והרים כאלה צעקות שמרוב עצבים
אפילו לא טרחתי להחזיר לו בדיבורים אלא ישר יריתי לו
שלושה כדורים בבטן ועוד אחד בברך - שירגיש מה זה כאבי ברכיים
לפני שימות.
כשהגעתי הביתה חיכו לי בדירה שני אנשים שהזדהו כחוקרי מצ"ח
ורצו לקחת אותי לחקירה אז יריתי גם בהם.

החלטתי שהמשאלה הראשונה שלי תהיה אופנוע מרוץ - כזה כמו שיש
ליניב פלג באוסטרליה, רק עם כסא במקום הכיסוי מאחורה - כדי
שאוכל להרכיב בחורות. שפשפתי את הכרטיס ביקור של גרשון 5
פעמים כמו שהוא לימד אותי, אבל שום דבר לא קרה. שפשפתי שוב,
ופתאום ידעתי עמוק בפנים שהאופנוע כבר מחכה לי בחניה של הבניין
מאחורה. ירדתי במדרגות לכיוון היציאה.

בכניסה לבניין עמד איזה גדוד משטרה שלם עם אלפי לועות אקדחים
מכוונים ישר אלי לפנים.
"ידיים למעלה!" צעק לי מגאפון. הרמתי ידיים וצחקתי מכל הלב.
"אתם חושבים שאתם יכולים לפגוע בי ? אני עם גרשון, חבר'ה. הוא
זה שסידר לי את החיי-נצח ואת האופנוע שבחוץ והכל, אז בואו נדלג
על הפור-פליי הזה, בחייכם. אני כבר מת לסיבוב בנס-הרים".
"אזהרה אחרונה!" הקול לא וויתר.
"תירה אם זה מה שאתה צריך לעשות," השבתי לו אחרי שהדלקתי
סיגריה מהקופסא ההיא.
"אני אספור עד שלוש - אחד, שתיים..."
בשלוש שמעתי ירייה והרגשתי איך הגוף שלי מתרחק ממני ומתמוסס
ופתאום הכל כאילו מלמעלה ופתאום קולות ואש אדומה.
"גרשון!" צעקתי. "גרשון!"
אין תגובה.
"גרשון, יא מניאק!!!"

אף פעם אל תאמינו לחיילים שאתם אוספים בדרך. הם יעשו הכל בשביל
טרמפ וקצת סיגריות.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 13/10/04 9:10
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אריאל סנטוס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה