[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








קוקי...
קוקית
:-)
מה המצב?
רע.
רוצה ללכת מכאן

ולמה זה?
לא טוב לי
לא יודעת זה כל היום ככה פתאום
בא לי ללכת... ורחוק....
לא יודעת אפילו לאן אתה מבין?
פשוט לקום ולעזוב לכמה זמן.... לא לתמיד
אם היה אפשר ברור שכן..
הייתי הולכת ולא חוזרת....
אבל יש יותר מדי אנשים שיקרים לי כאן

אאה
על כל אחד נופלת התקופה הזאת מתישהו...
השאלה למה היא נפלה עליך עכשיו?
קרה משהו?
לא, לא משהו מסויים
אני פשוט מרגישה, עד כמה שזה נשמע מגוחך...
שהעולם הזה מורעל....
ואלה שזה לא משפיע עליהם, ויש כאלה,
זה לא לא מספיק... לא כדי לנצח, אתה מבין?
-מקווה שאתה לא צוחק-

אויש ואבויש לך...
את צעירה מדי למחשבות האלה חמודה...
זה יכול ממש לפגוע בך, אני מציע לך להתרכז עכשיו בביצפר לנסות
להתעלם מזה...
וכשתסיימי יב', נשב ביחד על ג'וינט ואני אסביר לך את זה
לעומק...
זה רק אומר שאני צודקת.
זה רק אומר שזה שאת צודקת לא אומר שזה בריא מבחינתך לחשוב ככה
עכשיו...
יש לי שאלה חשובה...
המסקנה הזאת שהגעת אליה, יש לה קשר לזה שפתאום ראית את הדברים
קצת בצורה שונה מסיבה מסויימת?
לא נראה לי... לא עישנתי כבר... חודש וחצי
יש לי צו ראשון ב15 לחודש

אז למה את חושבת שהעולם מורעל?
והכי אהבתי את המשפט
"זה לא מספיק בשביל לנצח"
כלומר...
איך הגעת למסקנה הזאת?
כי ... כי ברגע שאנחנו גדלים אנחנו מאבדים את התמימות, את
האופטימיות אמונה בהכל...
בקסם, ובאגדות...
אפילו בעצמנו...
אנשים רואים או שחור או לבן, ובד"כ לובשים גוון של אפור...
זה נוראי בעיניי.
הגעתי למצב שאני מפחדת לגדול, אתה מבין?
כאילו... לעוף לארץ לעולם לא... שם יהיה בסדר...
דברים מאבדים מהערך שלהם והכל נהייה פתאום חומרני ואנוכי
הכל נהייה למען רווח אישי...

ניקולי...
מבחינת המחשבה את בדרך הנכונה רק חבל לי שזה בא לך בתקופה כזאת
כי זה יכול להרע...
יש לי כ"כ הרבה מה לספר לך בעניין הזה... אבל אני עוצר את עצמי
כי זה מוקדם מדי
יהיה לך זמן לחשוב על זה
סמכי עליי
אפילו מערכות יחסים...
אנשים אחד עם השני כי הם גורמים להם להרגיש טוב עם עצמם...
כאילו אם אני מרגישה מלכה לידו, וככה הוא גורם לי להרגיש....
מה עם לתת? לא למען לקבל בחזרה?
לא יודעת...
אתה חושב שאני יכולה לעצור עכשיו?
להתעלם מכל ולהמשיך כרגיל?
קוקי, אתה יודע שזה בלתי אפשרי...

חחח אני ממש יודע את זה וזה מה שכואב לי...
ידידה שלי אחרת עוברת את זה כבר הרבה זמן...
בין השאר בגלל שיחות איתי ועם חברים משותפים
היא גם צעירה כמוך וזה באמת מסבך את העניינים
תנסי לא לשקוע בזה יותר מידי עכשיו
אולי לא תצליחי, אבל תנסי...
בתקופה של אחרי ביצפר ולפני הצבא שהיא לדעתי התקופה הכי מנותקת
שתהיה לך בחיים יהיה לך מספיק זמן לחשוב על זה
אני לא אצליח. אני יודעת... אני רק יחשוב על זה עכשיו יותר
ויותר, ואני מפחדת מהמסקנות שאני אגיע אליהן...
אני אהיה כמו איזה שדון מפוחד...

לא בהכרח...
הגעתי למסקנות מרחיקות לכת כבר מזמן...
אבל אני ממשיך לחיות כרגיל עד כמה שאפשר אחרי שאתה מגיע
למסקנות כאלה פשוט במין אופוריה כזאת של הכחשה...
כי אם תפעל לפי ההרגשות האלה זה יכול להיות הרסני
כשאני ייצא מהמסגרת של הצבא אני כבר יוכל יותר להתמקד בזה
כרגע זה און הולד...
כלומר מידי פעם אם מישהו נכנס איתי לשיחה שאמורה להיות רגילה
אני פתאום לוקח אותו למקומות רחוקים ואז אנשים קוראים לי סטלן
ודברים כאלה...
אבל אחרי קצת זמן שהם חושבים על זה הם מבינים שצדקתי...
אתה רואה, כי אתה מואר... אתה מהטהורים...
אני לא יכולה אבל לשים את זה על הולד...
אני רואה את זה בכל מקום, בכל דבר.
זה מסביבי... בדברים שקורים, באנשים שאני מכירה...
והמחשבות האלה רצות בתוכי והן לא עוצרות הן רק מתפתחות והולכות
רחוק רחוק רחוק...
ואני רוצה גם... לא רק במחשבה אתה מבין?
ואני כל שמחה שאתה מבין אותי, אין לך מושג...
הקלה, שלא חושבים שאני סטלנית, או סתם לא נורמלית...

את יותר מנורמלית
זה מה שאת צריכה להבין ולקבל...
אל תכעסי על אלה שלא מבינים אותך או שחושבים שאת מוזרה...
אין להם את המידע שיש לך...
ולרובם גם אין את היכולת להתמודד עם מידע כזה ולכן תת המודע
שלהם דוחה אותו אוטומטית..
את רואה דברים שאנשים אחרים לוקחים כמובן מאליו, את שואלת
שאלות על דברים שאנשים אחרים לא חשבו אי פעם להטיל בהם ספק..
מה אני עושה עם כל המידע הזה?
אני לא יודעת איך לאכול את זה בכלל, באיזה כיוון...
זה בממדים חדשים....

לאט לאט..
תעכלי את זה לאט לאט..
זה כבר יימצא את המקום שלו בתודעה שלך..
את לא תצטרכי לחשוב על זה
פשוט זה יהיה שם בכל דבר שתחשבי עליו וזה ישפיע על הדרך מחשבה
הכללית שלך..
אל תנסי לבלוע את זה בבת אחת
פשוט תכניסי לפה תלעסי וזה כבר יירד למטה :-)
ומה הלאה?
זה יושב לי בבטן, אני נשבעת... אני מרגישה את זה בפנים כזה.
כמו סוד אצל ילדים קטנים... שהם מחזיקים את הבטן כדי לא לספר
סוד...?

אני יודע למה זה כ"כ מציק לך
בגלל שאת חושבת שזה משהו שלילי...
ואז את מרגישה את זה בבטן
מה שאני מנסה לגרום לך להבין זה שזה לא רע...
להפך, העובדה שהגעת למסקנה הזאת מראה עד כמה את יותר טובה מחרא
שאליו הדרדרה האנושות שלנו...
אחרת לא היית מבחינה בחרא...
כשחרא נמצא בחרא הוא משתלב
אבל כשמשהו טהור יותר נמצא בו, הוא מבין שמשהו פה קצת מסריח
;-)
תזרמי עם זה
אל תפחדי לחשוב אל תפחדי להסיק מסקנות
אבל אל תתני לזה לדכא אותך
להפך תמרי את זה לאנרגיות חיוביות, של ידיעה וראייה רחבה יותר
משל שאר האנשים ומכאן אחריות לנסות ולהעביר את זה גם אליהם
ואולי לשפר פה משהו
ד"א
נראה לי שהזכרתי לך את השיר הזה לפני כמה זמן לפני שידעתי שאת
חושבת ככה
ועכשיו אני אומר לך שוב... תקשיבי לשיר
imagine
של ג'ון לנון... תקשיבי טוב טוב למילים... ותביני שאנחנו לא
הראשונים ולא האחרונים שחושבים ככה
זהו, עכשיו אני בכלל בבלבלות...
עכשיו אני סתם רואה מסך לבן
הדבר הזה, מה שזה לא יהיה זה עצום.
אני לא יודעת אם זה משהו שלילי או חיובי, רק גיליתי את זה
וזה שאני רואה את זה זה נהדר, כאילו... מעולה שאני חלק מזה
ולא מהאנשים שתהרוג אותי אני לא מבינה איך לא רואים את זה
מה שאני אמרתי, זה רוע.
אתה אומר טיפשות?
בקשר לשיר... אני עכשיו מורידה אותו...

זה לא רוע
את תתמלאי מרירות לגבי העולם אם תראי את זה בתור רוע
ככה הם גדלו... ככה הם רואים את החוקים של העולם
הם לא רואים במה שהם עושים שום דבר פסול ולכן את לא יכולה
לשפוט אותם כרעים
את יכולה לשפוט אותם כטיפשים או אטומים או עוורים בכך שהם לא
רואים עד כמה הדרך שלהם לא נכונה...
אבל לא רעים...
ניסיתי לדבר על זה עם כמה אנשים קורבים היום... אבל כשראיתי
שהתחברת, אמרתי זה סימן...
איתו זה יצליח...
הרגעת אותי, אין לך מושג.
ממש פחדתי מזה...
עדיין קצת, אבל פחות. הרבה פחות...
וכשאמרת שנשב ביחד ונדבר הכל... זו הבטחה? :]

You have my word
:-)
ואל תשכחי את ג'ון
אם את מתחילה להרגיש לא בנוח עם המחשבות שלך
תקשיבי לשיר
ותרגעי
:-)
זה עדיין מרגיש בבטן... זה קטע כבד כאילו...
אבל אני יקשיב לשיר...
חבל שכל כך מעט מבין את זה...
אני מכירה אנשים שמעשנים שאפילו לא קרובים לראות את זה...
ולא נראה לי שהם יראו...

מסכים איתך
זה קודם כל בבנאדם
העישון רק מגביר את זה לאנשים שכבר יש להם את הפוטנציאל להארה
מלכתחילה...
אני צריך לחזור מחר לבסיס מוקדם אז אני עף לישון
אין לי כ"כ זמן לדבר בצבא, אבל השבוע אני חוזר לרבעוש
אז נדבר קוקית
:-)
לילה טוב
take it easy
אין מה להגיד לך חוץ מתודה קוקי שלי...
המון המון, בערמות...
לילה מקסים... וחסר לך שלא תדבר איתי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
טופולוגיה
דיפרנציאלית זה
כיף.


תרומה לבמה




בבמה מאז 12/10/04 20:48
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ניקול קרייזי טיילור

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה