העצב שוב עוטף אותי
והבדידות כה נוראה.
היאוש שוב מכה בי
והתקוה לי חסרה.

המנהרה ארוכה והאור עוד רחוק
ובלעדייך קשה לי לצחוק.
הלב זועק כשאותך הוא רואה
אך הפה כמו אילם שום מילה לא מוצא.

כמה עוד אפשר להיות לבד.
למה הם שניים ואני אחד.
הנפש מחפשת אחות תאומה
ולי נותר רק לקוות שתתגשם המשאלה.

בין חומות של ייאוש לחומות של תקווה
ישנה דרך אחת שמוצאה לא נודע.
הדרך הזו מובילה לליבך
ואני אחריה כבר שנים מחפש.

לא הרבה ביקשתי,
לא כסף, לא זהב,
רק בליבך אני חושק,
כי אני בך מאוהב.

כמה עוד אפשר להיות לבד...