אם רק הייתי יכולה
לחיות לפני מאות שנים
בתקופה בה איירו כאן ספרים.

הייתי משתדכת לגבר
שעיניו עייפות מהריכוז הנדרש
בכדי לצייר סצנה באות תחילית
ושוטפת מכחולים בשבילו בלילות,
נשמתו היתה בוודאי סחוטה
מכדי לראות צבעים במילותיי
אבל אני מבחינה
באלו שעל ידיו.
(אולי פעם אחת הייתי
רואה את עיניי בפניה
של אחת הנשים המבודדות
בין טקסטים קדושים)

אם רק הייתי יכולה
והמבט בעיניי היה
נכלא בין זכוכיות במוזיאון
מרחק עשר פסיעות
מהעלמה ההיא והכיתוב
A mon seul desir.
לא כולן זוכות לאהבות גדולות.

הערות/הארות:
ספרים מאוירים- בימי הביניים (בעיקר במאות ה14 וה15) פאריז
היתה מרכז לאיור ספרים. כלומר, שבאות הראשונה בדף למשל היתה
סצנה, או אפילו דפים שלמים מצוירים בעדינות מדהימה.
מוזיאון- הכוונה היא למוזיאון קלוני לאמנות ימה"ב בפאריז.
העלמה ההיא- שטיחי "הגבירה וחד הקרן" באותו מוזיאון.
A mon seul desir- לתשוקתי היחידה. הכיתוב מופיע על השטיח
המרכזי.