דמוקרטיה מזויפת, מעוורת אספסוף. ככה אנחנו חיים ואת זה אנחנו
מקבלים בלי לשאול שאלות. למה הדברים מתנהלים כמו שהם מתנהלים?
למה אי אפשר לשנות שום דבר במדינה שלי? איך יצרנו מציאות כל כך
מעוותת ולא הוגנת לכולם?
דמוקרטיה זה שלטון העם. וכשמה, ככה היא צריכה להתקיים. העם
שולט, מחליט על גורלו, על תרבותו, העם מחליט. היום, אנחנו חיים
במשטר שקורא לעצמו דמוקרטיה, אך בפועל מי שמניע את גלגלי הגורל
הם קומץ קטן של מבקשי שררה ששולטים במנגנונים המדיניים באמצעות
כוח הכסף. עובדה.
על מנת לייצר דמוקרטיה אמיתית קמו חוקים שקבעו שע"י הפרדת
רשויות, בחירות והומניות ניתן להגיע קרוב ככל שניתן ליצירת
דמוקרטיה. האומנם?
במדינת ישראל כל אדם שחבר ברשות המבצעת הוא על פי החוק גם חבר
ברשות המחוקקת... והנה לכם הפרת רשויות... מיותר לציין
שאינטרסים ממשלתיים מחלחלים כל יום וכל היום בורידיה של הכנסת
- הרשות המחוקקת. לא חסר הרבה שאנשים אלה יתפסו את מקומם של
השופטים, ואז החגיגה של אלה תגדל. חסינות דיפלומטית היא כלי
נהדר להסתתר מאחוריו בעת סרחה, והאנשים שקרובים לצלחת נהנים
מתפקידי מפתח בשוק הציבורי, לעתים ללא כל הסמכה וידע.
אז מה? כל עוד לרוב האוכלוסייה טוב, ויש לה מה להפסיד, הרי שאף
אחד בעצם לא מקים קול צעקה.
כל אחד ואחד מאתנו הוא האשם הישיר למצב שבו אנחנו נמצאים בימים
אלה, ובכלל.
אז די לנו, אספסוף גאה או לא, מלייבב בחצות היום על חוקים
מוזרים, חוסר צדק חברתי, חינוך לקוי וחוסר שיוויון חברתי.
אנחנו, ורק אנחנו, גרמנו לעיוות תרבותנו ולעיוורון ילדינו.