תכלת השמיים / רק עוד פעם אחת |
ראשי מסתובב לו בין מסיבות טראנס שונות,
תוהה מה יהיה הבא,
רושמת ביומני, אט אט את כל חיי,
העט מתרוקן לו כשעון חול שמודד את זמני.
הסתיו חזר, שוב דמעה ראשונה מאלוהים,
ואני זולגת בין נהרות משתלבים,
נמחצת בין סלע לסלע,
רושמת הכל עד אין עוד.
ובמסע בין כוכבים,
אגיע עד גגות תבל,
ארשום בעיפרון, שעם הזמן ימחק כמותי,
כמותי וכדמותי.
אלוהים, נשום אותי בנשימה אחת,
הרפה בסבל, הרפה כאב,
אהוב את תוכי בענן הערפל,
תן לי לנשום,
כדי שאוכל לכתוב רק עוד פעם אחת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|