בכל צחוק שלך מסתתר איזה געגוע
בכל חיוך קטן נחבא הכאב
מכל דיאלוג אני יוצא פגוע
בכל הזדמנות את
שוברת לי ת'לב

בכל מעגל נסגרת איזו קשת
בסופו של כל חורף נחבא האביב
ואת אף פעם לא אף פעם לא מתייאשת
ומנסה להמשיך להמשיך להכאיב

בכל בכי שלך יש משהו ידוע
בכל צער שלי אני עושה לך ת'יום
בתאטרון של אלוהים אני שחקן קבוע
בתאטרון שלך אני מחליף מקום

כי לא נוסיף עוד לטוס לשמיים ההם
לרקיעים הבהירים שקראנו בשם
לרוחות ששטפו ת'דמעות בעיניים
שמילאו מבפנים והפכו יש מאין

אז שלום אהובה
על מה את חושבת
אם לא היינו רוצחים ת'אהבה הזאת
ממילא היא היתה מתאבדת
נשיקה על הפה על השפתיים
אל תנסי להסתיר
ת'לחלוחית בעיניים.

(שיר מולחן)