מה כבר ביקשתי
לא משהו קשה
לא משהו מסובך
מישהי שתשאר איתי
מישהי שתגיד לי
שרק תתן לי את התחושה
שתמכור לי את אשלייה
שאני אוכל לדעת שהיא תהייה שם
גם מחר ובעוד שבוע
גם אם אני יעשה שטויות
גם שאני אהיה לא מובן
גם שאני ארצה לכבוש את העולם

למה זה כל כך מסובך
למה?

ומאיפה אני מתחיל לחפש?

חשבתי חשבתי
הסתובבתי ברחובות, עצרתי אנשים לשאול אותם
אף אחד לא הבין על מה אני מדבר, חשבו אני דפוק לגמרי
"מה יש לך ילד?" "אכלת משהו מקולקל?" "מי הרביץ לך שאתה ככה?"

ומה קורה אז...
שיש כבר מישהי שעושה סימנים שהיא מוכנה, להיות שם
כל מה שיש לילד הטיפש לעשות זה להבריח אותה, רחוק.
עם המשפטים הסתומים, עם הגימגומים לא במקום,
עם השתיקות המביכות ועם השטויות מהמאה הקודמת.
ועם המילה המסובכת שהוא עוד לא הבין עד הסוף,
מתי תבין ילד...
מתי ?
מתי תפסיק להיות דיביל ושלומיאל?
מתי תפסיק להיות כבד, מתי?
מתי תפסיק לחשוב כל כך רחוק?
"מה כבר עשו לך שאתה ככה עצוב?"
לך לישון ילד מאוחר כבר...
ולמה אתה עדיין קורא לעצמך ילד?
תתבגר
ותפסיק
"לחזור על אותן טעויות"
איך זה שאתה תמיד טועה, איך?
השמש כבר זרחה, לך תמצא לך חיים.