שמעתי את קולה.
שאלה כמה זמן אני מחכה,
כנראה התכוונה לאוטובוס.
כשזה הגיע סוף סוף
הוא היה מלא עד הסוף.
נדחסנו צמודים זה לזו.
זיהיתי בעיניה כאב
שבטח היה קיים גם בעיניי.
רציתי לנשק אותה
לשפר מעט את ההרגשה.
רציתי לנשק אותה
כך, מול עיניהם ההמומות
של זוג החרדים עם מקום הישיבה.
רציתי לנשק אותה
כך, פתאום בטבעיות.
שני זרים באמצע החיים.
לא היה לה יופי מיוחד או יוצא דופן
אך רציתי לנשק אותה
יותר מכל דבר אחר בעולם,
או לפחות באוטובוס.
היא עצמה את עיניה בעמידה.
רציתי לנשק את החושך שיצרה לעצמה,
שיאיר מעט את שפתי.
משני צדי קראו תהילים.
אני לא מאמין באלוהים,
אבל אלוהים, הו, אלוהים
אלוהים רציתי לנשק אותה.
היא הצליחה למצוא לעצמה
מרווח לשבת, ראשה נשמט
חשף בפניי את העורף.
רציתי לנשק אותה גם שם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.