בינות לקירות של מים, משתוקקת להגיע לחמצן.
נחנקת, ולא לומדת. כלואה בתוך עולם שפסק מסיבובו,
ובעצירה - חופש לא מוכר.
שלח לי מלאך שאוכל לאהוב.
בינות לקירות של ריקנות, רוצה לגעת בשטפון.
נסחפת, ולא לומדת. נאבקת לנשום בקרירות האוקיאנוס,
והתשוקה גוברת על החכמה.
שלח לי מלאך שיאהב אותי.

כל כך הרבה פעמים אני מועדת ונבגדת,
מנסה למצוא מילה כנה באמת המשועבדת.
ותחת שמים שחורים, בים של חלומות שלעולם לא ישנים,
היא איתי בכל רגע של עירנות.
לא מלאך - אדם. לא מושלם - אנושי. לא פרח - ניצן.

קחי את ידה, והיא תוליך אותך דרך המים.
היא תחזיר לך את התקווה, בתקווה שלא תקחי יותר מדי.
חסרת-אנוכיות בסבלה. תמימותה לא מאפשרת לה להבין למה נראה שלאף
אחד אין את הזמן להעריך את כל מה שניתן.
תני לי לנסות, ואהיה טובה אליך. תני לי לנסות, ואהיה שם
בשבילך.
מגיע לך הרבה יותר מ"מספיק טוב", ולבי מסרב לוותר ולעזוב.
הניצן הזה יפרח...

בינות לקירות של אש, עדיין משתוקקת לחשכה.
בודדה, ולא לומדת. נחבאת בקול דממה זועקת,
כלואה בתוך רכבת הרים רגשית.
שלחת לי מישהי שאוכל לאהוב.
בינות לקירות של חושך, נמשכת עדיין אל הלהבה.
נכווית, ועוד לא לומדת. מנגבת דמעות של עיוורון
והקולות כלואים בכמיהה אינסופית.
שלחת לי מישהי שאוהבת.

כל כך הרבה פעמים מעדתי ונבגדתי,
מנסה לשוא למצוא כנות באמת שכבר איבדתי.
ותחת שמים כחולים, בים של חלומות שכולם רדומים,
היא איתי בכל רגע.
לא מלאך - אדם. לא מושלם - אנושי. לא פרח - ניצן.

קחי את ידה, והיא תוליך אותך דרך האש.
היא תחזיר לך את האמונה, באמונה שתקחי מספיק.
חסרת-גבולות באהבתה. חכמתה לא מאפשרת לה להסכים כי נראה שלאף
אחד אין את הזמן להשתמש בכל מה שניתן.
אז תני לי לנסות, ואהיה טובה אליך. תני לי לנסות, ואהיה שם
בשבילך.
אראה לך שיש יותר מ"מספיק טוב", כי אני מסרבת לוותר ולעזוב.
הניצן הזה יפרח...