|
איך זה שאני תמיד טועה
איך זה שאני בתוך בועה
איך זה שאין לך מה להגיד
איך זה שאני אומרת לך ת'אמת בפנים, מפחיד?
הרגשתי חנוקה בבית
מכל הספרים והמחברות
אז יצאתי לטיול בחוץ
טיול במחשבות
פתאום נזכרתי בך
והדמעות התחילו לנשור
נזכרתי כמה בטחתי בך
ואיך הצלחת את האמון לשבור
חשבתי עליינו
חשבתי על הכל
והגעתי למקנה
שאין לחזור לאחור
אין להשיב את הנעשה
ושמה שהיה לא יהיה עוד
זאת סוגייה כה מאוסה
ואין עוד מה לכתוב...
נזכרתי בך והדמעות נשרו
אני לא יודעת למה הם נושרות עכשיו שוב
אולי אני לא אוהבת אותו באמת
אבל אלייך אני יודעת לא, כבר עדיף להתאבד
אז תן לדמעות לנשור, לא להביט לאחור
כי שברת את, הקשר שהיה (בינינו) אפשר לשבור |
|
|
אחרי שאת ####
לו וגם #### את
ה-#### שלו, קחי
מסטיק אורביט!
להקלה על ניחוח
הפה ועל
הנשימה!
תגובת מערכת:
סימני הצנזורה
הופיעו במקור.
אין צנזורה על
מילים כמו
'מוצצת',
'בולעת' או
'שפיך'. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.