היא רוצה אותו כל כך עכשיו, חושבת עליו, מתגעגעת, הוא היה יקר
לה כל כך... אם היא רוצה אותו כל כך, למה זרקה אותו, למה אמרה
שנמאס לה ממנו כשהיא ידעה שיש אחת שכבר חודשים שמה עליו עין,
ועוד זאת שאמורה הייתה להיות חברתה הטובה ביותר, חיכתה לנעוץ
בו את ציפורניה. אז היא נשארה בסביבה, קרובה ותמיד הייתה
בכוננות עם זרועות פתוחות וכאשר הוא ייזרק, הוא יזרק היישר
לזרועותיה. וזה היה רק עניין של זמן עד שהיא תסתובב איתו כל
הזמן. הוא נותן לה חום, היא מנפנפת בו לעיני עשרות נערות
קנאיות ושומרת אותו לעצמה.
ומה נותר לגיבורתנו לעשות מאשר למות מחרטה ולאכול את ליבה ברגע
שתבין, שהוא מתאים לחברתה הטובה הרבה יותר מאשר לה. אך לצערה
זה יהיה מאוחר מדי, היא איבדה אותו לנצח, עד הפעם הבאה שתחליט
לזרוק מעיל טוב... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.