אתמול בכיתי 1,000 דמעות
כששמעתי שיר שהזכיר לי אותך
שוב עלו בי הזכרונות שלך בזרועותיי
בגללם אני מת עכשיו, בשבילם אני חי

כותב ושומע שירים דכאוניים
ההשראה באה ממך, העצב מבפנים
זוכר איך נעצתי מבטים בחיוך מקומט
למה את לא מתקשרת, למה אמרת שאכפת

לא מצליח להירדם
כי את לימדת אותי לחלום
שכחתי איך זה לנשק אותך
לפעמים שוכח לנשום

ידעתי שתזרקי הכל שתגלי
שאת הראש המעוות הזה לשנות לא תוכלי
שיקרת כשאמרת שיש בעולם אהבת אמת
בשבילך אני חי עכשיו, בגללך אני מת

ואם כל זה לא מזיז לך
אז לא אני האנטיפת
כי אני בכיתי 1,000 דמעות
ולך לא זלגה אף אחת