מרחפת מעלי מתוך צלילים ואור נר מרקד בחשכה
נושקת לשפתי ברכות מטריפה שקיימת בסיפורים (אולי באגדה).
רסיסי שמש חלשה מתנפצים על תריס חדרה
ושנינו חבוקים במיטה רכה שטופת ריח שכולו שלה.
שומע אותה רצה במחשבותיי יחפה
צוחקת בתמימות מתוקה מעט מסמיקה, מעט נבוכה,
מתעוררת שנייה לפני ומביטה בי מבעד מסתורה של הסמיכה.
שוב היא נסעה, עלתה על מטוס עמוס אנשים וחלומות,
טעון רגשות ואהבות מתרחקות
מזל שלי שהיא חוזרת הרבה לפני כל אותן האחרות.
מזל שלי שאני שלה
ואולי זה המזל שלה...
להיות כל כך מדהימה מבלי לעשות דבר,
מבלי לומר מילה. |
