שבע הערומות דוהרות כמו רוח
בטלפי פרסות-הכסף של סוסיהן הבלתי-נראים
פנימה מבעד לתריס-המתכת
מקלקלקות בלשונותיהן פרסות פרסות
ושיער-ערוותן כמגיני-זהב.
ילד אחד מזדקף במיטתו, צורח בלי קול
בפיג'מת פסי-הסורגים של חלומותיו
מקווה ונבהל בו זמנית ופניו חיוורות בחשיכה
בעוד שבע ממשיכות בעינים פקוחות, לא רואות
ויוצאות בסערה דרך הקיר שממול. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.