אבני הספיר לך אהובתי
מרגליות ופנינים נישאים בתוכי
משתחררים החוצה דרך מילים
עונדים אותך ביהלומים של חום

לבשי את שמלתך השחורה
התעטפי לך במעיל האדום
נצא החוצה
נשב סביב שולחן
ואור הנר יאיר את פנינו באותו אור רומנטי
ואז אומר לך:
"רגע"
ואעלם לדקה אחת חטופה
אחזור אליך כשבידי פרח פראי
קטפתיהו למענך
אושיט אותו לך
ואת
תקחי אותו ותקרביהו אל ליבך

מזהה אותך בתוך שמלתך
השעון בנינו איננו חוצץ
הזמן עברנו הרי לא קיים

יודע שאחרי אור הנר הפרח והארוחה
אצמיד אותך אל הקיר ואשאל
לסגור את החלון או שישאר פתוח