אבני הספיר לך אהובתי
מרגליות ופנינים נישאים בתוכי
משתחררים החוצה דרך מילים
עונדים אותך ביהלומים של חום
לבשי את שמלתך השחורה
התעטפי לך במעיל האדום
נצא החוצה
נשב סביב שולחן
ואור הנר יאיר את פנינו באותו אור רומנטי
ואז אומר לך:
"רגע"
ואעלם לדקה אחת חטופה
אחזור אליך כשבידי פרח פראי
קטפתיהו למענך
אושיט אותו לך
ואת
תקחי אותו ותקרביהו אל ליבך
מזהה אותך בתוך שמלתך
השעון בנינו איננו חוצץ
הזמן עברנו הרי לא קיים
יודע שאחרי אור הנר הפרח והארוחה
אצמיד אותך אל הקיר ואשאל
לסגור את החלון או שישאר פתוח | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.